מחול האש

בתוכנית :

איזק אלבניז (1860-1901): סיביליה ואסטוריאס מתוך "סוויטה ספרדית" (1886)

טריאנה מתוך "איבריה" (1907)

אנריקה גרנדוס (1867-1916) : אנדלוסיה מתוך "מחולות ספרד" (1897) .

"הנערה והזמיר" מתוך "גוייסקס" (1911) .

ארנסטו לקואנה (1896-1963) מאלאגנייה (1949)

חואקין רודריגו (1901-1999) – אדג'יו מתוך ה"הקונצ'רטו ד'ארנחואז" לגיטרה" (1939)

מנואל דה-פייה (1876-1946) : "מחול האש" מתוך הבאלט "האהבה הקוסמת" (1914-1916 )

הפסקה

באלדי אולייר – מבחר אילתורי פלמנקו בסגננונות:

סולא ; אלגריה ; בולריה; רומבה ; קולומביאנה

צלילי הבוזוקי – מחווה לסגנון הצועני-בלקני

בלצן/אולייר - "פנטסיה לטינית" , אילתור על נעימות הסרטים:

אורפיאו נגרו, שעת הצוענים, משחקים אסורים, הכל אודות אמא, ניחוח אישה.

משך התוכנית: כשעתיים וחצי כולל הפסקה

על התוכנית:

המוסיקה הספרדית מהווה תרכובת מרתקת של שלוש תרבויות: התרבות האירופית-קתולית, התרבות הערבית-מוסלמית (בעקבות הכיבוש המוסלמי באנדלוסיה ,711 – 1150 לספירה) והפולקלור הצועני

(עם התנחלות השבט הצועני "חיטאנוס" בספרד, במאה ה-15) . תרכובת אקזוטית זו משכה והקסימה מלחינים צרפתיים כביזה, ראוול, דביסי, שאברייה ולאלו; מלחינים רוסיים כגלינקה ורימסקי-קורסקוב ומלחינים איטלקיים כסקרלטי ובוקריני. אולם רק לקראת המאה ה- 20 החלו הספרדים עצמם לחקור לעומק את שורשי המוסיקה שלהם.

בראשית המאה העשרים קמה האסכולה הלאומית הספרדית : מוסיקאים כאלבניז, גרנדוס, סרסטה, טורינה ודה- פייה והמוסיקולוג פליפה פדרל קראו ליצירת זהות לאומית במוסיקה. אלבניז שואב את השראתו מן הנוף הספרדי – מהעיר סיביליה, והפרבר הצועני שלה "טריאנה" בחבל אנדלוסיה דרום ספרד, וממחוז אסטוריאס בצפון-מערב ספרד. גרנדוס שואב את השראתו ממחולות ספרד ומציוריו של הצייר הלאומי הספרדי פרנססקו גויה (1828-1746) ומכאן יצירתו "גוייסקס". דה פייה חוקר את ה"קאנטה חונדו", השירה הגרונית הצוענית ואת הפולחן העתיק של הברחת רוחות הרפאים בעזרת "מחול האש". המלחין הקובני ארנסטו לקואנה מאחד ביצירתו נוף ספרדי מעיר הנמל מלגה באנדלוסיה ואופי לטיני לוהט במקצבים ובאקורדים החוזרים בעקשנות שוב ושוב. רודריגו פונה אל הנוסטלגיה והצער העמוק בכלי הספרדי האופייני ביותר - הגיטרה.

מבין הסגנונות הצועניים, המפורסם ביותר הוא ה"פלאמנקו" – סגנון עז ביטוי המשלב רקיעות רגליים קצובות ונגינת גיטרה בפריטה אופייניית . החל מ-1980, בהשפעתו של נגן הגיטרה פאקו דה לוסיה,

החל הפלאמנקו לפרוס כנפיים, ולהתפרסם בעולם כולו. מהפיכת הפלמנקו בשנים האחרונות כוללת הירמונים מתוחכמים (בהשפעת נגני ג'אז כגיטריסט ג'והן מקלפלין והפסנתרן צ'יק קוריאה) , שילוב גיטרה בס וכלי הקשה (כמו הכחון) ההופכים את הפלמנקו לחלק חי ותוסס של " מוסיקת העולם".

התוכנית משלבת פלמנקו וקלאסיקה, פנטסיה ונוסטלגיה במסע אל הנשמה הספרדית שבתוכנו.

על האמנים :

באלדי אולייר – אמן הגיטרה

באלדי אולייר נולד בגלץ במולדובה, רומניה, ועלה ארצה בגיל 10 . הוא למד גיטרה קלאסית, ופיתח בכוחות עצמו סגנון ספרדי בהשפעת "לוס פאראגוואיוס" וצמד "הפרברים". ב-1975 לספרד והתמחה בנגינת פלאמנקו. במשך השנים פיתח כנגן וכמלחין סגנון יחודי, המשלב פלאמנקו ספרדי עם מוסיקה צוענית רומנית ועם מוטיבים מזרחיים וים-תיכוניים. באלדי אולייר חי בפריס בן השנים 1978-1981 וב- 1988 הופיע עם הזמר פאקו איבאנז בסיבוב הופעות בספרד ובצרפת, ששיאו היה באולימפיה בפריס. הופיע כסולן בגרמניה, הולנד, בלגיה, אנגליה, שבדיה, פינלנד, לטביה, טורקיה, יוגוסלביה, מקדוניה, איטליה מצרים, יוון וארה"ב – כולל הופעה בסנטרל פארק בניו-יורק. הרבה לשתפ פעולה עם מיטב האמנים בארץ – עם אהר'לה קמינסקי, ליאוניד פטשקה מתחום הג'אז, עם הכנר מירל רזניק מתחום הפולקלור, סילביה דוראן מתחום הפלמנקו, עם הזמרים סיוון רותם והטנור יבגני שפובלוב מהתחום הקלאסי, עם הדודאים ודורון מזר מתחום הפולקלור, עם השחקניות גילה אלמגור ואורנה פורת מתחום התיאטרון וכן עם התזמורת הקאמרית הרצליה והתזמורת הקאמרית אשדוד בקונצרטים מיצירותיו.

באלדי מרבה לעבוד עם שני בניו, הגיטריסטים אדם וברק אולייר, ובימים אלה עובד על הדיסק העשירי שלו, המשלב פלמנקו עם מוסיקת עולם. מנויי הסדרה "קלאסיקה במימד אישי" זוכרים את באלדי אולייר מהופעתו בתוכנית "ליבי הספרדי" במאי 2000 , בה זכה לתשואות נלהבות מצד הקהל והביקורת כאחד.

ברק אולייר – גיטרה בס

ברק אולייר, יליד 1980, הוא נגן,זמר,כותב,מלחין ומעבד. מאז סיום שירותו בלהקה צבאית, כתב

מוסיקה להצגות של ניסן נתיב, והפיק מוסיקלית את הדיסק "מעברים בזמן" (2005) של באלדי אולייר.

לידור לוי – גיטרה אקוסטית

הגיטריסט לידור לוי, יליד 1978, הוא יוצא להקה צבאית בוגר ברקלי קולג' –בוסטון

ניגן עם אמנים רבים בארץ: מירי מסיקה, דנה ברגר, אוהד חיטמן...

מירב ראובן –רקדנית פלמנקו

הרקדנית מירב ראובן רוקדת פלמנקו מזה 18 שנה. היא התמחתה במחול ספרדי על סגנונותיו השונים – פלמנקו וקלאסיקו אספניול בנוסף ללימודי באלט קלאסי, באלט מודרני וג'אז. מירב למדה בארץ עם מורת הפלמנקו הספרדית סוניה גרסיה, ובספרד בבית הספר amor de dios ובנוסף היא בעלת תואר ראשון בפיסיותרפיה מאוניברסיטת תל-אביב. מופיעה ברחבי הארץ עם טובי הרכבי המוסיקה הספרדית.

אסתרית בלצן – פסנתרנית, עורכת ומנחה

פסנתרנית ילידת ת"א, עורכת ומנחה של תוכניות מוסיקה יחודיות שבמרכזן הקשר בין מילים לצלילים ובין מוסיקה לחיים. בעלת תואר דוקטור מביה"ס למוסיקה מנהטן בניו יורק, כלת פרסים בתחרויות פסנתר בארה"ב, קנדה וצרפת, פרסי חינוך, פרס ביצוע למוסיקה ישראלית מקורית ופרס אמנויות הבמה של עיריית ת"א. לאחרונה, ינואר 2006, התבשרה על זכייה כפולה - בפרס האיכות והיזמות של מגזין "ממון" ובפרס "חביבת הקהל" של "ידיעות אחרונות" . החל מ-2000 מופיעה בתוכניות מיוחדות של התזמורת הפילהרמונית הישראלית והאופרה הישראלית החדשה. ב-2003 יצאו ספרים ודיסקים בנגינתה מיצירות מוצרט, היידן ובטהובן בהוצאת מודן .ב– 2004 ערכה את סדרת הטלוויזיה "המסע המופלא אל הקלאסיקה" . החל מ-2005 משודרים הקונצרטים שלה בקביעות בקול המוסיקה. ב-2006 יצא ספר ודיסק נוסף מיצירות שופן ומתוכנן סיור קונצרטים באירופה ובמזרח הרחוק. בלצן נשואה למלחין משה זורמן, והיא אם לאיתמר, רעות ועלמה

לקונצרטים הקודמים בסדרה:
במטבח עם באך-אסתרית בלצן מארחת את אבנר בירון והקאמרטה הישראלית ירושלים
קצב משגע-אסתרית בלצן מארחת את "פרקדו": עדי מורג ותומר יריב
מוצרט: ענק בנעלי בית- אסתרית בלצן מארחת את השחקן משה בקר, זמרת הסופרן סיוון גולדמן ורביעיית הנשפנים הירושלמית
ברהמס: חמישיית הפסנתר-אסתרית בלצן מארחת את רביעיית "כרמל"

אסתרית

אסתרית בלצן פותחת את התיאטרונטו בקטע אישי באירוע הפתיחה ביום ד', 26/4/06 בשעה 20.00 ובמופע שלם חדש, פרי עטה, בשעה 22.00 באולם סוזן דלל. בשונה מן המופעים הרגילים של בלצן, בהם היא מגישה ביצוע ופרשנות מילולית ומוסיקלית ליצירות המופת של הקלאסיקה, הפעם הנושא הוא בלצן עצמה: החל משמה המיוחד שכה רבים נוטים לשבש, ועד להורים, ללימודי הפסנתר ולדוקטורט בארה"ב, לדרכה האמנותית היחודית, למרד שלה בממסד המוסיקלי,ולזכייתה הכפולה השנה גם כ"חביבת הקהל" וגם כ"אשת עסקים" בתחרות ידיעות אחרונות. הטקסט, שכתבה וביימה בלצן עצמה, מעוטר כרגיל בצליליה ליד הפסנתר במגוון סגנונות: שופן, מוצרט, בטהובן, רחמנינוב ואלבניז מן הקלאסיקה,סקוט ג'ופלין והחיפושיות מעולם הג'אז, אלבניז וקטעי לדינו מבית אמא, ונעמי שמר מעולם הזמר הישראלי. יעקב אגמון, המנהל האמנותי של התיאטרונטו, יזם מופע יחודי זה לאחר שראיין את אסתרית בלצן בתוכניתו "שאלות אישיות" בגל"צ, התרשם מאישיותה ומסיפורה והחליט ש"במקרה של בלצן לא רק במוסיקה עסקינן, אלא ברב-אמן".

המופע הופק ע"י תיאטרונטו 2006, (במסגרת "תיאטרונטו פלוס - אמנים אורחים מחוץ לתחרות) .
הופעת הבכורה ב-26/4 . כרטיסים במחיר 80 ש"ח בקופת סוזן דלל, 5105656 -03 .