ברטוק

                  אלגרטו, סקרצו, אלגרו מולטו, סוסטנוטו
                   שני ריקודים בולגריים מתוך ה"מקרוקוסמוס" (1940)
                  ריקוד רומני אופ. 8 (1909)

מוריס ראוול (1875-1937) / ריקוד ספרדי,"אלבורדה דל גרציוזו" מתוך "מראות"(1905)

י.ס.באך (1685-1750): אלמנד ובורה מתוך סוויטה אנגלית בלה מינור (1720) .

בלה ברטוק (1881-1945):סוויטה לפסנתר וכלי הקשה (בעיבודו של משה זורמן)

                     אלגרו מתוך "סוויטת מחולות" (1925)
                     ריקוד עממי יוגוסלבי (1915)
                     ריקוד עממי רומני (1915)
                     ריקוד חמת החלילים מטרנסילבניה (1915)
                    "המרדף" מתוך סוויטת "בחיק הטבע". (1926)

עממי / שני שירים ישראליים (בעיבודו של משה זורמן)
נומי נומי – שיר ערש
דבקה רפיח

על התוכנית:

לפני 60 שנה נפטר בלה ברטוק בבית חולים בניו-יורק. במאמר ההפסד שפורסם בניו יורק טיימס, ב- 27/9/1945 נכתב:
"המלחין ההונגרי החשוב, בלה ברטוק, מגדולי המלחינים בעולם ומומחה למוסיקת פולקלור, נפטר אמש ממחלה קשה בגיל 64. ברטוק שהחל את הקריירה שלו כפסנתרן קונצרטים מבטיח בגיל 10 ,החל(יחד עם חברו זולטאן קודאי) בפרוייקט ענק ויחודי של איסוף,כתיבה ,הקלטה ושימור אוצר מנגינות הפולקלור של מזרח אירופה, צפון אפריקה והמזרח התיכון. החל מ-1907 התמנה לפרופסור לפסנתר באקדמיה של בודפשט, וב-1911 הקים את האגודה למוסיקה הונגרית. עם פרוץ מלחמת עולם ראשונה הופסק פרוייקט מסעות הפולקלור שלו והוא התרכז בכתיבה. ברטוק הוזמן לכתוב סוויטת מחולות לציון 50 שנה לאיחוד הערים בודה ופשט ב-1923, עזב את הונגריה במלחמת עולם שנייה והוזמן לכהן כד"ר לפולקלור באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק ב- 1940..."

"הפרוייקט של ברטוק" – הוא מפעל חיים של מוסיקאי ענק, שבחר בחזרה אל הטבע והעממיות כמקור השראה לשפה מוסיקלית חדשה. 15000 המנגינות שאסף מרחבי תבל חושפים באופן מעמיק ושיטתי את מערכת היחסים אדם-עולם כפי שהיא מתבטאת בצלילים, במערכי סולמות ומרווחים , בקצבים , בצורות ובמצלולים. חמוש בפסנתר, ההופך לכלי הקשה, מראה לנו ברטוק חברה במאבקי זהות וכוח, הבוחרת בקצב המטורף של העיר המנוכרת, ונוטשת את הכפר ואת המסורת.

הקונצרט מדלג בצעדי ריקוד על פני המסורות המוסיקליות שברטוק חקר, וקושר את חזון מוסיקת עולם, הכפר הגלובלי, ומזרח-ומערב אל הכאן והעכשיו.

על האמנים:

פרקדו ((Percussion Duo הוא הרכב מוסיקלי שהוקם ב-1996 ע"י צמד נגני המרימבה וכלי ההקשה תומר יריב ועדי מורג, בוגרי כיתת הסולנים היוקרתית של האקדמיה המלכותית בקופנהגן, דנמרק.

הופעות ההרכב מאופיינות בנגינה אנרגטית ובוירטואוזיות ייחודית, על כ- 52 סוגים שונים של כלי הקשה, בהם מרימבות, ויברפון, מגוון תופים, גונגים, דרבוקות.

רפרטואר פֶּרְקָדוּ כולל יצירות מקוריות לדואו כלי הקשה שנכתבו על ידי מלחינים בני זמננו והוקדשו לו, יצירות מפרי עטם של חברי ההרכב ויצירות מהרפרטואר הקלאסי בעיבודים שנכתבו ע"י פרקדו.

במהלך פעילותו זכה פֶּרְקָדוּ במספר פרסים בינלאומיים ובהם הפרס הראשון בתחרות הבינלאומית היוקרתית לכלי נקישה מטעם ארגון כלי הנקישה העולמי (The Percussive Arts Society), וכמו כן בפרס השופטים ובפרס נבחרי הקהל בתחרות הבינלאומית לכלי נקישה בלוקסמבורג IPCL. בארץ, זכה ההרכב בפרס שר התרבות, המדע והספורט כהרכב המצטיין לשנת 2002-2001 ובמקום הראשון ב"תחרויות האביב" למוסיקה קאמרית. בהיותם סטודנטים באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין באוניברסיטת ת"א, פרקדו היו אנסמבל הבית לאחר זכייתם בתחרות למוסיקה קאמרית. פרסים נוספים כוללים מלגות מטעם קרן תרבות אמריקה-ישראל הן כסולנים והן כהרכב, החל משנת 1993 ומלגות נוספות מקרנות שונות באירופה.

בשנת 2001 אומץ הצמד על ידי המרכז למוסיקה בירושלים ביסודו של מאסטרו אייזיק שטרן. במסגרת פעילותם במרכז למוסיקה ירושלים הוקלט דיסק הבכורה של הצמד,

Works for Marimba and Percussion –PercaDu

פֶּרְקָדוּ מחלק את זמנו בין הופעות בארץ ובעולם, וכבר הופיע בקונצרטים בארה"ב, אירופה והמזרח הרחוק הן בהופעות של ההרכב והן כסולנים עם תזמורות כדוגמת הפילהרמונית הישראלית, אנסמבל סולני ת"א (איתם הופיעו בקרנגי הול, ניו יורק), והקאמרית הקיבוצית.

ב- 2005 הופיעו במופע מיוחד "יבשות" , בהזמנת פסטיבל ישראל.

במסגרת התוכניות לעונת 2005 - 2006, ינגן הדואו בסדרת קונצרטים עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית קונצ'רטו שכתב עבורו המלחין אבנר דורמן , בעקבות הזמנה של מאסטרו זובין מהטה ובניצוחו. בנוסף יבצע פרקדו עם סימפונט רעננה יצירה חדשה שהוזמנה עבורו מאת המלחין הספרדי סלבדור ברוטונס.

אסתרית בלצן - פסנתרנית ומוסיקאית ילידת ת"א, בעלת תואר דוקטור למוסיקה בביה"ס הגבוה מנהטן וכלת פרסים בתחרויות פסנתר בישראל, ארה"ב, קנדה וצרפת. עם חזרתה ארצה, ב-1985, הצטרפה אל סגל מורי האקדמיה למוסיקה בתל-אביב, והרצתה בביה"ס לחינוך באוניברסיטת ת"א ובמכון מופת של משרד החינוך. כמו כן הייתה ממקימי אנסמבל מוסיקה-נובה למוסיקה חדשה (פרס הביצוע למוסיקה ישראלית , 1993) , ביה"ס רימון לג'אז ומגמת המוסיקה של ביה"ס לאמנויות בתל-אביב (פרס משרד החינוך 1990) .

החל מ- 1990 גרמה למהפך בנוף הקונצרטים הקלאסיים בארץ ביוצרה ז'אנר ייחודי המשלב קלאסיקה ומולטי-מדיה. הז'אנר הוגדר ע"י נעמי שמר כ"הפסנתר המדבר, ההרצאה המזמרת" והפך להצלחה רבתי ולמודל לחיקוי.

ב –1996 פתחה יחד עם בעלה , המלחין משה זורמן, מכללה מוסיקלית למורים, לעוברי הוראה ולציבור הרחב שהוכרה על ידי משרד החינוך והתרבות. ב- 2000 החלה בלצן בפרוייקטים מיוחדים עם התזמורת הפילהרמונית וערכה את סדרת הטלוויזיה "המסע המופלא אל הקלאסיקה" בטלוויזיה החינוכית. ב-2001 קבלה את פרס אמנויות הבמה של עיריית תל-אביב.

מופיעה בקביעות בפסטיבלים באירופה ובארה"ב, כולל סדרה ייחודית קבועה בפסטיבל צ'אטקווה היוקרתי בניו-יורק.

ב-2003 יצאו ספרים ודיסקים בנגינתה מיצירות מוצרט, היידן ובטהובן בהוצאת מודן וזכו לשבחי הקהל והביקורת.

החל מ-2005 משודרים הקונצרטים שלה בקביעות בקול המוסיקה. ב-2006 יצא ספר ודיסק נוסף מיצירות שופן.