לקסיקו מושגים

המשפט המוסיקלי MUSICAL PHRASE				-		רצף של צלילים המביעים דבר מה. המשפט מאופיין על ידי קו המתאר שלו (CONTOURׂ), המנעד שלו (דיאפזון) ,סימני הפיסוק ומערכת היחסים בין צלילים יציבים וצלילים בלתי יציבים במסגרת המשפט.
צליל sound				-		תופעה אקוסטית המאופיינת בגובה מוגדר. השימוש בצליל במוסיקה נעשה באמצעות ארבעה מרכיבים: המנגינה (המלודיה) הקונטרפונקט (שילובי מנגינות), ההרמוניה (שילובי צלילים ואיחודם באקורדים) , והתזמורת (שילובי כלי נגינה או קולות שונים).
גובה pitch				-		מספר התנודות שמפיק גורם הצליל. מספר זה תלוי באורכו ובעוביו של גורם הצליל. מיתר או עמוד אוויר קצר יפיק צליל תנודות רבות יותר לכן הצליל יהיה גבוה יותר. ולהפך - מיתר, עמוד אוויר או משטח עבה יפיק תנודות מעטות יותר וצלילו יהיה נמוך. מספר התנודות נמדד במדויק ונקבע לכל צליל. הצליל "לה" הסטנדרטי בעולם היום הוא בגובה של 442 תנודות לשנייה. האוזן האנושית מוגבלת לצלילים שתדירותם בין 4000 - 30 תנודות לשניה בלבד.
המירווח INTERVAL				-		המרחק (הפרש הגובה) שבין שני צלילים , כפי שהוא נמדד לפי ההפרש מן הצליל הנמוך לצליל הגבוה. . שם המרווח נקבע על פי מספר הטונים שהוא מכיל. רשימת המרווחים (מן הקטן ביותר לגדול) כוללת: פרימה, סקונדה (חצי טון או טון), טרצה (טון וחצי או שניים) , קוורטה (2.5 טונים) , טריטון (3 טונים), קווינטה (3.5 טונים) , סקסטה (4-4.5 טונים) , ספטימה (5-5.5 טונים) ואוקטבה - 6 טונים).
סולם scale				-		סדרה עולה של צלילים המדורגים בהתאם לגובהם: מן הצליל הנמוך לגבוה. הסולם הארוך ביותר האפשרי משתמש בכל 12 הצלילים הקיימים באבחון מדויק באוזן האנושית (הסולם הכרומטי). הסולמות הסטנדרטים הנפוצים ביותר בעולם (הפנטטוני , המינור והמזור) הם בני 5-7 צלילים
הסולם הפנטטוני pentatonic scale				-		סולם בן חמישה צלילים במסגרת האוקטבה הבנוי מטרצות ומסקונדות. ומצוי ברוב התרבויות העממיות ברחבי העולם.
הסולם המז'ורי scale major				-		הסולם השכיח ביותר במוסיקה מערבית הבנוי מן המרווחים הבאים: טון, טון, חצי טון, (למשל , בדו מז'ור - דו-רה-מי-פה) , טון מעבר(פה-סול) ומבנה סימטרי של טון, טון וחצי טון מסיים (סול-לה-סי-דו).
הסולם המינורי MINOR SCALE				-		נגזר מתוך הדרגה השישית בסולם המז'ורי (למשל לה מינור נגזר מדו מז'ור) ובנוי בסדר מרווחים שונה: טון, חצי טון, טון (לה-סי-דו רה) ,טון מעבר (רה-מי) , וחצי טון-טון וטון (מי-פה-סול לה).המבנה של הסולם המינורי אינו סימטרי, ומכיל יותר חצאי טונים.
מנגינה MELODY				-		רצף של צלילים מנוגנים בזה אחר זה בגבהים שונים המביעים דבר מה.
מונודיה MONODY				-		שימוש במנגינה ללא ליווי. סגנון זה רווח בימי הביניים, בשירה הגרגורינית.
כתב התווים NOTATION				-		שיטה של סימנים וסמלים בעזרתה רושמים את צלילי המוסיקה. השיטה הומצאה לראשונה ע"י נזיר איטלקי בנדיקטי - גווידו ד'ארצו (995-1050) שהשתמש במילים הלטיניות של המזמור ליוהנס הקדוש על מנת לקבוע את שמות הצלילים. מילות השיר מספרות בלטינית כי: "המשרתים ישירו בפניך על נפלאות מעשיך וימחקו כל חטאת מעל שפתותיך, יוהנס. " הצליל "רה" קבל את שמו מן ההברה הראשונה במילה resonare , לשיר. הצליל "פה", מן ההברה הראשונה של famuli , נפלאות וכו'.
המרקם TEXTURE				-		אופן האירגון של אוצר הצלילים בריקמה המוסיקלית.
פוליפוניה POLYPHONY				-		מרקם המאופיין בשימוש בו-זמני, בבת-אחת במנגינות שונות. (בשונה מן המלודיה בה מופקים הצלילים בזה אחר זה , אך לא יחד)
קונטרפונקט COUNTER POINT				-		תורת השילוב הבו-זמני בין מנגינות וחלקי מנגינות . תורה זו מפתחת מספר מרכיבים המופיעים לתמיכת ולהעשרת המנגינה הראשית: נקודת העוגב, האורגנום, הקנון, הפוגה. פיתוח הקונטרפונקט החל מן המאה ה - 12 ועד לשיאו ביצירתו של באך, הוא יצירה והשג מקורי של תרבות המערב האירופאית.
נקודת עוגבorgan point				-	תמיכת מנגינה ע"י צליל נמוך (באס) ארוך ומתמשך
אורגנוםorganum				-	מנגינה זהה הנעה במרווחים מקבילים בו-זמנית בשניים או בשלושה קולות, כאשר כל אחד מן הקולות מתחיל את המנגינה בצליל שונה.
קנון canon				-	מנגינה אחת המלווה את עצמה ע"י עצמה, כאשר קול שני ושלישי מצטרפים באותה מנגינה אך בהפרשי זמן קבועים. הקולות נעים במקביל ולעולם אינם נפגשים. בגלל הפרשי הזמנים נוצר אפקט של אינסופיות , כיוון שהמנגינה איננה מסתיימת אף פעם בכל הקולות יחד. פירוש המילה קנון - חוק, ביוונית עתיקה.
מוטט motet				-	יצירה מוסיקלית המבוססת על הלחנת טקסט (מוט= מילה) תוך שימוש באמצעים קונטרפונקטיים ובחיקויים רב-קוליים. צורת כתיבה זאת אופיינית לרנסנס ( למשל - ז'וסקן דה פרה במוטט "אבשלום בני” . על בסיס המוטט הווקאלי התפתחה אח"כ בבארוק הפוגה האינסטרומנטלית .
פוגה fugue				-	יצירה מוסיקלית המבוססת על נושא אחד המפותח באופן חיקויי וקנוני בקולות שונים (בדר"כ 3-6 קולות), תוך שימוש בטכניקות נקודת העוגב, האורגנום והקנון, ושילובם עם נושאים חדשים המופיעים כמלווים (נושאים נגדיים) או כהפכים (אפיזודות) לנושא הראשי. כתיבת הפוגה אופיינית לבארוק הגרמני. פירוש המילה פוגה - "בריחה" - הקולות השונים יוצרים מרדפים ביניהם. גדול כותבי הפוגות היה י.ס.באך (1685-1750) שהקדיש את חייו לפיתוח הפוגה, ויצירתו האחרונה אף נקראת "אמנות הפוגה".
הומופוניה HOMOPHONY				-		מרקם מוסיקלי הבנוי ממנגינה מרכזית , וליווי שתפקידו לתת לה תמיכה ובסיס אך אינו מושך תשומת לב עצמאית כקו העומד בפני עצמו. מרקם זה אופייני לתרבות המערב.
הטרופוניה HETEROPHONY				-		מרקם מוסיקלי הכולל עיטורים רבים בו זמנית סביב מנגינה אחת. אופייני לתרבויות המזרח הקרוב (מוסיקה ערבית) ולתרבויות המזרח הרחוק.
קונסוננס consonance				-		שילוב צלילים ערב לאוזן. מקובל לחשוב כי שילוב זה מתקבל באמצעות המרווחים פרימה, טרצה, קווינטה , קוורטה, סקסטה ואוקטבה.
דיסוננס dissonant	-	שילוב צלילים צורם לאוזן. מקובל לחשוב כי שילוב זה מתקבל באמצעות המרווחים: סקונדה, ספטימה וטריטון.
האקורד Chord	-	שילוב של שלושה צלילים לפחות, בו זמנית, היוצר הוויה אחת ותבנית קבועה. אנו מבדילים בין שלושת סוגי האקורדים המשולשים (מז'ור, מינור, מוקטן ומוגדל) לבין הספט-אקורדים , שהם אקורדים הבנויים מתרכובות של ארבעה צלילים.
טוניקה Tonic	-	הצליל הראשי והראשון בחשיבותו בסולם , שהוא גם בדרך כלל הצליל המרכזי והצליל המסיים את המשפט המוסיקלי.
דומיננטה dominant	-	הצליל השני בחשיבותו במשפט, הבנוי על הצליל החמישי בסולם ומהווה בדרך כלל אתנח, פסיק ונקודה מפנה ברצף המלודיה וההרמוניה.
טונלי Tonal	-	תחושת השייכות של הצלילים המושמעית למערכת סולמית מוגדרת , המובילה לטוניקה ברורה. לפי תחושה זו, בין הצלילים קיים קשר , תלות הדדית, ומערכת היררכית של עלייה בסולם.
א- טונלי a-tonal	-	תחושת אי-ודאות בקשר לחוקיות ,לסולם ולהיררכיה שבין טוניקה ודומיננטה במערכת הצלילים .
קצב (rhythm)	-		תחושת התנועה במוסיקה כפי שהיא מתבטאת בחלוקת הזמן בהתרחשויות השונות. הקצב במוסיקה נוצר מארבעה מרכיבים: הפעמה, המשקל, המקצב והמהירות.
פעמה (beat)	-		יחידת זמן קבועה המלווה קטע מוסיקלי ברווחי זמן קבועים לכל אורכו (בדומה לתקתוק השעון, פעימת הלב, קצב נשימה. (
משקל (meter)	-		תבנית חוזרת ובה סכום קבוע של פעמות. בוואלס חוזר משקל של 4\3 - תבנית של שלוש פעמות, במארש חוזר משקל בן 4\2 - תבנית של שתי פעמות (שמאל, ימין. (
מהירות (tempo)	-		תכיפות הפעמה . בשעון הפעמה מתונה - 60 פעמות לדקה. בקטע מהיר, אלגרו, תופיע הפעמה כ - 100 פעמים בדקה. בקטע מהיר מאוד, פרסטו- תופיע הפעמה כ- 160 = פעמים בדקה. בקטע מתון ,אנדנטה, תופיע הפעמה כ - 70 פעמים בדקה. בקטע איטי מאוד - אדג'יו - תופיע הפעמה בתכיפות של כ - 50 פעמים לדקה. במאה ה - 19 המציא מאנצ'ל את המטרונום - מכשיר המודד במדויק תכיפות הפעמה, ומסמן זאת במספרים למשל: אדג'יו = 66 הוראות אלה מופיעות גם בתווים ע"י המלחין.
תבנית ריתמית Rhythnic pattern	-		חלוקת הזמן המשתנה במסגרת הפנימית של הפעמה, ליחידות קצרות יותר. כמו חלוקת הרבע לשמיניותולחלקי שש - עשרה.
צורה מוסיקלית Musical form	-		אירגון המנגינות המוסיקליות במבנה בעל סדר קבוע. המבנים הפשוטים ביותר בנויים על חזרה על מנגינה אחת - א'. מבנים עשירים יותר בנויים משתי מנגינות - א' וב' וחזרתם בצורת בית ופזמון. מבנים מורכבים סובבים סביב א-ב-א כציר מרכזי ומכונים צורה בינרית מעוגלת rounded binary form. צורת הרונדו צוסבבת סביב א' כיסוד קבוע, ונושאים אחרים כגורם משתנה: א-ב-א-ג-א-ד- וכו'. לשיא מורכבותה מגיעה הצורה במוסיקה מערבית במבנה המכונה סונטה sonata form.
סונטה Sonata	-		שם כללי ליצירה אינסטרומנטלית מנוגנת (בניגוד לקנטטה המושרת) רב-פרקית: שלושה עד ארבעה פרקים במתכונת של מהיר-איטי-מהיר + פרק ריקודי, כמו מנואט או סקרצו, כפרק ביניים. בקלאסיקה הפרק הראשון במבנה זה יהיה בצורת סונטה.
מבנה סונטה Sonata Form	-		מבנה הסונטה מהווה הרחבה של צורת הא-ב-א- במתכונה של : א - אקספוזיציה של נושא ראשון, גשר, נושא שני וחטיבה סוגרת. Exposition ב- פיתוח של אחד או יותר מתוך הנושאים שהוצגו באקספוזיציה. Development א- מחזר (רפריזה) של נושאי האקספוזיציה + קודה (סיום). Recapitulation מבנה הסונטה הוא המבנה הקלאסי הבסיסי ומהווה בסיס לפרק ראשון בכל סונטה, יצירה קאמרית, קונצ'רטו או סימפוניה קלאסית החל מהיידן ועד ימינו.
ואריאציה variation	-		צורה מוסיקלית כתובה המבוססת על נושא אחד קבוע - א'- הנתון לסדרת שינויים (ואריאציות) בתחום הקישוט המלודי, הפירוש ההרמוני, והפיתוח של המרקם .
אימפרוביזציה (אילתור) improvisation	-		יצירה מוסיקלית ספונטנית , שאיננה כתובה בתווים , הנוצרת באופן מיידי ע"י המבצע בקול או בכלי ללא תכנון מוקדם. אימפרוביזציה הוא שלב היצירה המוסיקלית הראשוני ביותר. האימרוביזציה יכולה להיות מבוססת על נושא קיים (שיר ידוע או תבנית בסיסית ידועה כמו תבנית 12 התיבות בבלוז האמריקאי) , או שהיא חופשית לגמרי ונתונה לשגיונות ההשראה, הרגש והרגע.
קומפוזיציה composition	-		שמה של היצירה המוסיקלית הכתובה בתווים. הקומפוזיציה היא לכן בהכרח ליטוש, עריכה וניסוח סופי של האימפרוביזציה החופשית. הקומפוזיציה אופיינית לתרבות המערב, לאחר המצאת כתב התווים - בעוד שהאימפרוביזציה אופיינית לתרבות חוץ-אירופית .
סימפוניה symphony	-		צורה מוסיקלית רב- פרקית לתזמורת סימפונית, בת 40 נגנים ויותר.
מוסיקה קאמרית	-		צורה מוסיקלית רב-פרקית לשניים עד שמונה נגנים, ללא מנצח. מוסיקה זו נוגנה בדר"כ בחדר , באווירה אינטימית, ומכאן המונח "קאמרית". Chamber music
קונצ'רטו concerto	-		צורה מוסיקלית רב- פרקית עם סולן ותזמורת. פרק א' של צורה זו בנוי בצורת סונטה, וכולל חלק אימפרוביזציה מיוחד, חופשי , בשם קדנצה- של הסולן- לפני סוף פרק א'.
			מהות הקונצ'רטו היא בנגינה ובעימות המשותף של סולן ותזמורת, יחיד ורבים. צורה מוסיקלית זאת התפתחה בבארוק האיטלקי , עם פיתוחם של כלי הקשת שהם הבסיס לתזמורת, ותודות לפעילותו הסולנית הנמרצת של המלחין-כנר-מורה אנטוניו ויולדי שכתב כ - 400 קונצ'רטות לכלי קשת.
קונצרט	-		אירוע מוסיקלי המחייב האזנה ממושמעת ותרבות למוסיקה מתוך קונסנזוס, הסכמה.
סוויטהsuite	-