הקונצ'רטו לפסנתר

המקור הבארוקי:

מקורו של הקונצ'רטו סולו לפסנתר, בפיתוח של אלמנט הקונצ'רטו סולו לכינור בבארוק,

ובמקומו המיוחד של הצ'מבלו ככלי הרמוני וריתמי תומך בקונצ'רטו גרוסו הבארוקי.

חלוץ הקונצ'רטו לפסנתר הוא י.ס. באך, המושפע מאמנות הקונצ'רטו של קודמיו האיטלקיים :  הקונצ'רטו סולו לכינור של טורלי, אלבינוני וויולדי (1676-1741)

והקונצ'רטו גרוסו לקבוצת סולנים בקרב התזמורת של סטרדלה וקורלי (1853-1713) .

בימי באך כבר קיים העיקרון המשולש בקונצ'רטו :

קונצ'רטו גרוסו – כמו הקונצ'רטים הברנדנבורגיים. בקונצ'רטו הברנדנברוגי מס. 5, ברה מזו'ר, הופך הצ'מבלו ליחודי בקבוצת הסולנים (כינור, חליל, צ'מבלו) במהלך פרק א'.

קונצ'רטו כפול – כמו הקונצ'רטו לשני כינורות או לשני פסנתרים

והקונצ'רטו סולו – סולן אחד בלבד. כמו בקונצ'רטו לפסנתר ברה מינור.

עיקרון משולש בחלוקת הפרקים:

פרק א' מן הטוטי אל הסולי במגוון מצבים, פרק ב' בדו שיח שלעיתים מתחיל הסולן ולעיתים התזמורת, ופרק ג' שהוא מלכתחילה יוזמה של הסולן.

מוצרט והקוצ'רטו לפסנתר

למוצרט – 25 קונצ'רטים לפסנתר, קונצ'רטו אחד ל-2 פסנתרים (מס. 10, ק. 365)

וקונצ'רטו אחד ל-3 פסנתרים (מס. 7, ק. 242) . סך הכל – 27 קונצ'רטים לפסנתר.  בנוסף ל- 5 קונצ'רטים לכינור, 2 קונצרטים לחליל, 2 קונצ'רטים לאבוב, קונצ'רטו לבסון קונצ'רטו לקלרינט, 4 קונצ'רטים לקרן ושני קונצ'רטים כפולים - קונצ'רטו כפול לחליל ולנבל. סינפוניה קונצ'רטנטה לכינור וויולה.

סך הכל – 44 קונצ'רטים, בכל מגוון האפשרויות ופריצת דרך נכרת בכלי הנשיפה. 

מבין 25 הקונצ'רטים סולו לפסנתר בחרנו ב-8 קונצ'רטים :

1.     קונצ'רטו מס. 1, בפה מז'ור, מגיל 11 בזלצבורג (1767)

2.     קונצ'רטו מס. 9 , ק. 271 במי במול מז'ור, מגיל 21, זלצבורג (1777)

3.     קונצ'רטו מס 20, ברה מינור, ק. 466, מגיל 29 , ווינה (1785)

4.     קונצ'רטו מס. 21, בדו מז'ור (המכונה אלווירה מאדיגן), ק. 467, ווינה (1785) 

5.     קונצ'רטו מס. 23, בלה מז'ור, ק. 488, ווינה (1786)

6.     קונצ'רטו מס. 24, בדו מינור , ק. 491, ווינה (1786)

7.     קונצ'רטו מס. 25 , בדו מז'ור, ק. 503, ווינה (1786)

8. קונצ'רטו מס. 27, בסי במול מזו'ר, ק. 595 , ווינה (1791) .

חומר לשיעור סיכום :

נושאים כלליים: הרכב תזמורת, מערכת תלת פרקית ויוזמות סולן, קדנצות וכתיבתן,

                      הצוואה הרוחנית, התיחסות לאופרות ולמורשת הסימפונית של מוצרט.

קונצ'רטו מס. 23 – בלה מזו'ר – מוצרט הלירי  

תזמור קטן מקונצ'רטים 20-22 ; ללא תופים וחצוצרות ,  שני קלרינטים במקום אבובים.

גוון מיוחד ללה מז'ור אצל מוצרט – ליריקה ואהבה ( דואט דון גו'באני)

                                  סונטה לפסנתר, ק. 331 , שיר ערש ב-6/8.

                                   הקדנצה בפרק א' כתובה בידי מוצרט (!)

יחודו של פרק ב' - מוצרט האינדבידואלי (בהמשך לאלווירה מאדיגן)

  הסולן החשוף לחלוטין, המנגן לעיתים ביד אחת. פשטות בעולם של גינונים מלאכותיים.

  פה דיאז מינור- סולם יחיד במינו, שימוש נדיר.

  פוליפוניה נסתרת במנגינת הסולו הפותח. (ניתוח שנקריאני)

  העדרו של בס תומך בנגינת סולן מרחף עד למפגש עם התזמורת .    

  הסיציליאנה – מהי משמעות הסיציליאנה אצל מוצרט ?

                               הסיציליאנה -ריקוד איטלקי מסיציליה במאות ה17-18.

                               משקל אופייני – 6/8  או 12/8, כמו שיר ערש או בלדה.

                               מנגינה לירית במקצב מנוקד, ובלווי רך של ארפזי'ם.

                               אופיינית היא גם הסקסטה הנפוליטנית בקדנצה.

                               הסיציליאנה מופיעה כפרק איטי בסונטות של באך, קורלי ומרטיני

                               וכן בפרקים ווקליים – במתיאוס פסיון (רחם עלי) , ו"משיח".

                               בדרך כלל מזוהה עם ה"פסטורלה",  וסצנות בטבע.

פרק ג' – בקופצניות הילדותית שלו, יוצר קלילות של "אופרה בופה" בצד עצבות פרק ב'.

קונצ'רטו מס. 24 , בדו מינור. מוצרט הדרמטי.  (בהמשך לקונצרטו מס. 20, רה מינור)

התזמור הנרחב והעשיר ביותר בכל הקונצ'רטים של מוצרט : חליל, 2 אבובים, 2   

            קלרינטים, 2 בסונים, 2 קרנות, 2 חצוצרות, טימפני ומיתרים.                                          שינוי אופי של פרק אחרון – מרונדו לואריאציות, תוך התחייבות לפיתוח ארוך יותר.

קונצרטו מס. 25, בדו מז'ור. מוצרט – הוירטואוז ותהפוכות החברה. 

בתזמור עשיר , אך ללא קלרינטים.

פרק א' והמרסלייז -

הפרק הראשון כולו בסימן מארש חגיגי, ומעידה על כך גם הכותרת "אלגרו מאסטוזו". הנושא השני דומה למנגינת המארסייז – המארסייז הולחנה ע"י קלוד ז'וזף רוז'ה דה ליל ב-1792, והושרה בפיהם של חיילי גדוד מרסיי הצועדים צפונה לבירה כאשר הקריאה " המולדת בסכנה" נישאת בפיהם.  אף על פי כן, יש חילוקי דיעות לגבי מוצאה של המלודיה : יש הטוענים כי המנגינה שיר חיילים נפוץ וותיק, אולי אפילו שיר עם, ויש הטוענים כי היא לקוחה מתוך הפתיחה לאוראטוריה "אסתר", שנכתבה בידי ז'אן בפטיסט ליוסיין גריזון ב-1786 ( אולי אפילו לפני מוצרט) ...

אם כך ואם כך – אין ספק ש"המרסלייז" ממלא תפקיד ראשי בדרמה של הפרק :

הוא מופיע כנושא שני בתצוגה התזמורתית (ובעצם – כנושא המלודי היחיד בכל התצוגה) הסולן מתעלם ממנו לחלוטין, אולם רק הוא זוכה לעיבוד בחטיבת הפיתוח : כל פרשת הפיתוח סובבת סביבו, במגוון מודולציות ההופכות קצרות ומתוחות יות ויותר, ומגיעות לשיאן בעיבוד פוליפוני בקנונים מתוחכמים ביותר.

פרק ג' ושיר הילדים בפרק השלישי מחזיר אותנו מוצרט לרונדו "ילדותי"בסגנון "בופה". 

קונצרטו מס. 27, בסי במול מז'ור.

בתזמור דל יותר מ-6 הקונצרטים שקדמו לו : חליל, 2 אבובים, 2 בסונים, 2 קרנות ומיתרים. אין קלרינטים, אין תופים ואין חצוצרות.

ניתן לראות בקונצ'רטו סיכום מפוייס של מוצרט  וצוואה העומדת בסימן נצחון השיר

והמלודיה, על העוצמה והדרמה :

מוצרט הלירי – פרק א' שכולו מלודיה שירתית, והדים רחוקים של תרועות מרש

מוצרט המיסטיקן – חליל הפלא בפרק ב'.

מוצרט הילד - הסיום בשיר ילדים.                           

כל הקדנצות בקונצ'רטו  האחרון – גם בפרק א' וגם בפרק ג' , כתובות בידי מוצרט.

Web Hosting · Blog · Guestbooks · Message Forums · Mailing Lists
Allwebco Web Templates · Build your own toolbar · Site Building Articles · Audio, Fonts, Clipart
powered by bravenet.com