untitled
 Hey Webmasters! Get a free website with holiday themes - Get it NOW!-
|
|
|
קונצרט מס. 1 – סביב וואלס, משופן ועד שלמה ארצי
אסתרית בלצן – פסנתר סולו
פרדריק שופן (1810-1849) :
חמישה וואלסים וואלס מס. 7, אופ 64 מס. 2, בדו דיאז מינור (1847)
וואלס מס 6, אופ 64 מס. 1, ברה במול מז'ור. ("וואלס הדקה") (1847)
וואלס גרנד בריליאנט מס. 1, אופ. 18, במי במול מז'ור (1834)
וואלס מס. 9 אופוס 69 מס. 1, בלה במול מז'ור ("וואלס הפרידה") (1835)
וואלס מס. 4, אופ 34 מס. 4, בפה מז'ור (1838)
בולרו אופ. 19 (1834)
בלאדה מס. 1 בסול מינור, אופ 21 (1831-1835)
הפסקה
שמיניית ווקאל א-קאפלה
מורטון גולד/חירם אמיר : פאוואן (שיעור מחול)
י.ס. באך : בורה, גבוט, מוזט ובורה מתוך הסוויטות האנגליות לצ'מבלו
(עיבודים: וורד סוינגל, רפי זליג)
שופן: שני וואלסים – מס. 1 (גרנד וואלס בריליאנט ) ומס.6 (וואלס הדקה)
מוריס ראוול : בולרו
שלושה ריקודים דרום-אמריקאיים: בוסה-נובה-סמבה, טנגו, טיקו-טיקו
(מאת: ג'ובים, ואבראו, ולסקז, בעיבודם של לירן אל-על, רפי זליג ורון גנג )
שני וואלסים ישראליים: סשה ארגוב/דוד אבידן – אנחנו לא רקדנים
שלמה ארצי – תרקוד (עיבוד: משה זורמן)
על התוכנית : התוכנית עוקבת אחר הקשר שבין מחול למוסיקה, ותהליך הפיכתה של מוסיקה לריקודים מפונקציה חברתית לאמירה אמנותית. בקרב 169 יצירותיו של שופן תופסים מקום מרכזי 83 ריקודים : 15 וואלסים, 11 פולונזים, 56 מזורקות ובולרו אחד. כל המחולות כתובים במשקל משולש, אך מקצביהם השונים מסגירים זהות לאומית שונה. המזורקות והפולונזים קשורים לשורשיו הפולניים של שופן , הוואלסים מקורם וינאי ואילו הבולרו היחיד – בהשראה ספרדית. גם הוואלס וגם הבולרו עלו על המפה בסוף המאה ה- 18, תפסו את מקומם של ריקודים בארוקיים (כמו הגבוט, הבורה, הסרבנד והמנואט) והפכו לפופולריים ולסמני-תרבות במאה ה- 19. שופן כתב את הואלסים שלו לאחר ביקורו בווינה –1830 , ובהשראת הוולאסים של יוהאן שטראוס הראשון (1849-1804) . אולם בעוד שהמוסיקה של שטראוס נועדה בראש וראשונה למחול, הואלסים של שופן הם "מחולות לנפש, ולא לגוף", ונוסף להם ניחוח הסאלון הפריזאי במעודן והאלגנטי.. בנפתולי הטרגדיה בחייו של שופן ( עזיבת מולדתו פולין ב- 1830, המסע לווינה, ההשתקעות בצרפת, האתגר הגדול של כיבוש הסאלון והאריסטוקרטיה הפריסאית, מחלת השחפת בה לקה בחופשה במיורקה אליה נסע עם אהובתו הסופרת ג'ורג' סאנד וילדיה ב-1838, ההתמודדות עם המחלה בחזרה לפריס תחת הכותרת "הגוויה הפולנית" , הקרע עם גו'רג' סאנד, מסע קונצרטים אחרון ללונדון , והמוות לבד בפריס) סובב הוואלס סחור סחור , פעם כסמל התקווה ופעם כתהום הייאוש. כך הוא מותיר רישומו בכל יצירה שופנית, כמו למשל בבלדה הראשונה שכונתה בידי שומאן – "הרוחנית והנועזת ביותר מיצירות שופן" . המחצית השנייה של התוכנית מרחיבה את מעגל הקשרים בין מוסיקה למחול בראי הזמנים : מריקודי הסוויטה הבארוקית של באך בראשית המאה ה – 18, לוואלסים של שופן , ל"בולרו" של ראוול בראשית המאה העשרים , לפאוואן של מורטון גולד ב" סימפוניה האמריקאית" , ולריקודים נוספים כאן ועכשיו בשירי חואן קרלוס וג'ובים , סשה ארגוב ושלמה ארצי.
על האמנים:
שמיניית ווקאל
מופיעה זה 20 שנים על כל הבמות בארץ. סיירה באנגליה, גרמניה, הודו, קניה ודרום קוריאה. לשמינייה רפרטואר א-קפלה מרתק ומגוון, שנבנה בקפידה וללא פשרות. עיבודים מקוריים נכתבים לרוב ע"י רפי זליג ורון גנג, חברי השמינייה. חירם אמיר כתב במיוחד לווקאל טקסטים ברוכי דמיון וכשרון. גם חברים נוספים לא טמנו ידם בצלחת: ברק עודד, אורלי מזור-יובל, רונית כץ, אבי יעקבסון ולירן אל-על. במשך השנים שמרה השמינייה על קשר הדוק במיוחד עם וורד סווינגל, מזמרי הסווינגל-סינגרס, שייעץ בביצוע החומר, ותרם מניסיונו ומעיבודיו המקוריים .
בנוסף על תכניות הא-קפלה שלה, נוהגת השמינייה לשתף פעולה עם אמנים נוספים, דוגמת ישראל
בורוכוב ואנסמבל מזרח-מערב, אלברט פיאמנטה ורביעייתו, יהורם גאון, יוני רכטר וסשה ארגוב ז"ל.
לשמיניית ווקאל מסורת ארוכה של שיתוף פעולה עם חגיגות המוסיקה באבו-גוש, החל מהפסטיבל הראשון השמינייה נוהגת לקיים בכורות של הפקות מיוחדות במסגרת פסטיבל זה: ביצוע בכורה ישראלי ל"מיסה לובה" האפריקנית, בכורה ישראלית ל"בכייאנס ברזילראס מס' 9" מאת וילה לובוס ועוד. כמו כן קיימה השמינייה סדרה מפוארת של הופעות בכנסיות בארץ. קולם של זמרי ווקאל מוכר לכל ילדי ישראל מפס הקול של כל הפקות סרטי וולט דיסני. לאחרונה הופיעה בהפקה ייחודית של "מיסה קריאולה", מוסיקה דרום-אמריקאית בשילוב מקהלת הקיבוצים ואנסמבל כלים עממיים אותנטיים. עד היום הוקלטו ע"י השמינייה 5 דיסקים ברפרטואר מגוון. הניהול המוסיקאלי של השמינייה מופקד בידיהם הנאמנות של רפי זליג ורון גנג.
אסתרית בלצן
פסנתרנית ומוסיקאית ילידת ת"א, בעלת תואר דוקטור למוסיקה בביה"ס הגבוה מנהטן וכלת פרסים בתחרויות פסנתר בישראל, ארה"ב, קנדה וצרפת. עם חזרתה ארצה, ב-1985, הצטרפה אל סגל מורי האקדמיה למוסיקה בתל-אביב, והרצתה בביה"ס לחינוך באוניברסיטת ת"א ובמכון מופת של משרד החינוך. כמו כן הייתה ממקימי אנסמבל מוסיקה-נובה למוסיקה חדשה (פרס הביצוע למוסיקה ישראלית , 1993) , ביה"ס רימון לג'אז ומגמת המוסיקה של ביה"ס לאמנויות בתל-אביב (פרס משרד החינוך 1990) .
החל מ- 1990 גרמה למהפך בנוף הקונצרטים הקלאסיים בארץ ביוצרה ז'אנר ייחודי המשלב קלאסיקה
ומולטי-מדיה. הז'אנר הוגדר ע"י נעמי שמר כ"הפסנתר המדבר, ההרצאה המזמרת" והפך להצלחה רבתי ולמודל לחיקוי.
ב –1996 פתחה יחד עם בעלה , המלחין משה זורמן, מכללה מוסיקלית למורים, לעוברי הוראה ולציבור הרחב שהוכרה על ידי משרד החינוך והתרבות. ב- 2000 החלה בלצן בפרוייקטים מיוחדים עם התזמורת הפילהרמונית וערכה את סדרת הטלוויזיה "המסע המופלא אל הקלאסיקה" בטלוויזיה החינוכית.
ב-2001 קבלה את פרס אמנויות הבמה של עיריית תל-אביב.
החל מ-2000 מופיעה בקביעות בפסטיבלים באירופה ובארה"ב, כולל סדרה ייחודית קבועה בפסטיבל צ'אטקווה היוקרתי בניו-יורק.
ב-2003 יצאו ספרים פרי עטה ושני דיסקים בנגינתה מיצירות מוצרט, היידן ובטהובן וזכו לשבחי הקהל והביקורת.
ב-2005 יצא ספר ודיסק נוסף מיצירות שופן.
התוכנית תתקיים 13 פעמים ברחבי הארץ . השנה שנת שיא במכירת המנויים!
תל-אביב, אולם רקנאטי, מוזיאון ת"א לאמנות:
יום ו', 5.11.04 בשעה 10.00 בבוקר
יום ב', 8.11 בשעות 10.00 בבוקר ו 20.00 בערב
יום ו', 12.11 בשעות 10.00 בבוקר ו14.00 בצהריים
יום א', 14.11, בשעה 20.00 בערב
יום ג', 16.11 בשעה 20.00 בערב
חיפה, אולם רפפורט, הכרמל :
מוצ"ש, 6.11.04 בשעות 17.00 אחה"צ ובשעה 20.30 בערב
יום ו', 26.11.04 בשעה 10.00 בבוקר
ירושלים, אולם רבקה קראון, תיאטרון ירושלים:
יום א', 7.11.04 , בשעה 20:00 בערב
פתח תקווה, אולם שרת:
יום א', 21.11,04 בשעה 19.00 בערב
מחירי הכרטיסים: 100 – 120 ₪
הקתדרה למוסיקה ת.ד. 65149 ת"א 61651 טלפון: 03-6420847 פקס: 03-6416266
המשרד פועל בימים א'-ג',ה' בשעות 15:00-9:00 ביום ו' בשעות 12:00-9:00
bravenet.com